ביחידת מילואים שאנחנו מלווים ותומכים בה לאורך זמן, הבחינו פתאום שיש ברשותם עודפי מזון.
אבל במקום להשאיר את זה במקרר או להניח שזה יתבזבז – הם פעלו מיד.
הטלפון הראשון שהם עשו – היה אלינו.
הבנה אחת פשוטה עמדה מאחורי הפעולה:
אם יש – חולקים.
אם אפשר לעזור – עושים את זה עכשיו.
כך, תוך כמה שעות, המזון עבר לידי אגף מקבלי הסיוע שלנו,
ומשם – ישירות למשפחות שזקוקות לו באמת.
מעגל הנתינה הזה לא התחיל באוכל, והוא לא נגמר שם.
הוא התחיל בחברות, המשיך באחריות, והתממש בעשייה משותפת – צבאית וחברתית גם יחד.
זו המשמעות האמיתית של ערבות הדדית.
כך נראית חברה מתוקנת.